כולם מדברים היום על "מנהיגות".
מנהיגות בארגונים.
מנהיגות כיעד נדרש למנהלים.
מנהיגות כתגובה הנכונה ל"התפטרות הגדולה/ שקטה/ דווקא בינונית".
מנהיגות כאי של יציבות בתוך עולם פוליטי וכלכלי סוער.
מנהיגות היוצרת חוסן בעולם של חוסר וודאות.
מנהיגות פוליטית.
מנהיגות בהורות !
ובהרבה מקרים, כאשר קצת מתחילים להעמיק בנושא, עולה לפחות דוגמא אחת של וינסטון צ'רצ'יל.
צ'רצ'יל הפך לסטיב ג'ובס של עולם המנהיגות.
במיוחד בתקופות כאלה חוזרים אל דמותו, מעשיו, ובעיקר ציטוטים מנאומיו הבלתי נשכחים.
כאשר ראיתי שידידי דן ממט המוכשר הוציא ספר המנתח את כישורי הניהול והמנהיגות של צ'רצ'יל ["צ'רצ'יל שיעור בניהול", לינק למטה] לא עמדתי בפיתוי ורכשתי את הספר.
הספר שבנוי מפרקים קצרים וממוקדים, מנתח סוגיות שונות בניהול ומנהיגות של צ'רצ'יל, לאורך מלחמת העולם השנייה.
ואכן, הספר נותן פרופורציה והשראה.
אם חשבתם שלכם כמנהלים יש פרויקטים מורכבים לנהל ויותר מדיי אימיילים, נסו לדמיין איך זה לנהל מלחמת עולם, בקנה מידה ע-צ-ו-ם, עם יכולות תקשורת של שנות ה-40 של המאה הקודמת, ובירוקרטיה של האימפריה הבריטית המפציצה במברקים חסרי טעם.
אם חשבתם שלכם יש בעיות של פוליטיקה ארגונית ושיתופי פעולה מורכבים, נסו לדמיין איך זה מרגיש להיות תלוי בדוד עשיר אך אדיש [רוזוולט בארה"ב] וליצור שת"פ עדין עם שכן אגרסיבי ואלים [סטאלין].
יש כמובן הרבה מה ללמוד מצ'רצ'יל בניהול:
ייעול תהליכים, קבלת החלטות כואבות, גיבוי המפקדים בשטח, עבודה מבוססת דאטה [הקים צוות שאסף וניתח נתונים לבקשתו], ועוד.
אך בעיקר לקחתי מהספר את כישורי המנהיגות של צ'רצ'יל.
את המודעות שלו לכוחו של הדימוי ולכוחה של המילה.
לזמן שהוא הקדיש, בתוך כל האופרציה העצומה שניהל, לבחירה במילים הנכונות, לתקשורת עם ההמונים, לעיצוב דעת הקהל.
לחשיבה על המשמעויות הציבוריות של ההחלטות שקיבל, ולאיך לתקשר אותן נכון.
לכך שבזמן אמת היה מודע לכך שהוא כותב היסטוריה.
ושהבין שהאחריות היא עליו שתהיה כתובה נכון בעיניו.
"בזמן אמת צ'רצ'יל נתן את התחושה לעמו שהם עושים דבר מופלא, ולאחר המלחמה- שהם עשו דבר מופלא"
אמר חוקר התקופה בסדרה דוקמנטרית של נטפליקס.
איפה הצ'רצ'יל של היום?
לאחרונה בחר המגזין טיים את איש השנה - וולדימיר זלנסקי
יש לא מעט נקודות השוואה בין השניים.
שניהם מנהיגים של מדינה שנשארים לבדם במערכה מול אויב דיקטטורי וחסר מעצורים.
שניהם מנסים, ומצליחים, לשמור על סדר היום העמוס והאדיש של העולם את המלחמה איתם הם מתמודדים.
שניהם מודעים לכוחו של הדימוי וכוחה של המילה.
לכל אחד מהם "מדים" קבועים משלו, ומטבעות לשון שיצר.
שניהם יודעים להשתמש בצורה מבריקה בכלי התקשורת העדכניים, לדבר בו זמנית לעמם וגם לעולם.
שניהם הצליחו ליצור חזון ואפילו השראה מתוך הכאוס איתם הם מתמודדים
.לדוגמא קראו את הנאום המדהים של זלנסקי לרגל יום העצמאות של אוקראינה באוגוסט האחרון:
לסיכום,
יש בהחלט מה ללמוד ממנהיגים פוליטיים כאלה וליישם בחלקת האלוהים הקטנה שלנו. כל אחד בתחומו.
קישורים נוספים:
לרכישת הספר- צ'רצ'יל שיעור בניהול
קובי חוברה - על כוחו של צ'רצ'יל